רש"י
לֹא יָדַעְתִּי. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְאוֹנֶנֶת: "לֹא יָדַעְתִּי לְהִזָּהֵר מִן הַחֵטְא שֶׁאֶעֱמֹד בִּכְבוֹדִי וּבִגְדֻלָּתִי, וְנִכְשַׁלְתִּי בְּשִׂנְאַת חִנָּם וּמַחֲלֹקֶת שֶׁגָּבְרָה בְמַלְכֵי בֵית חַשְׁמוֹנַאי, הוֹרְקְנוֹס וַאֲרִיסְתּוֹבְלוֹס, עַד שֶׁהָיָה מֵבִיא אֶחָד מֵהֶם אֶת מַלְכוּת רוֹמִי וְקִבֵּל מִיָּדוֹ הַמְּלוּכָה וְנַעֲשָׂה לוֹ עֶבֶד, וּמֵאָז 'נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי' לִהְיוֹת 'מֶרְכָּבוֹת' לְהַרְכִּיב עָלַי נְדִיבוּת שְׁאָר אֻמּוֹת:
תורה תמימה
לא ידעתי נפשי. בצאת ישראל ממצרים הכתוב מדבר, אתמול מלוכלכין בטיט ולבנים ומאוסים ובזויים בעיני המצרים והיום נעשו בני חורין וסגנים על כל העולם, וקראו על עצמן לא ידעתי נפשי שמתני נזבאור הלשון לא ידעתי נפשי שמתני הוא כאומר לא ידעתי במה זכיתי לכך, ואיירי לפי"ז בענותן של ישראל שלא חשבו גאולתן בזכות עצמן אלא בחסדי ה' ורחמיו, וכן צריך לפרש הכונה באגדות הבאות ביוסף ודוד ומרדכי.
.
(מ"ר)
(מ"ר)